הבנה רגשית כמנבא הצלחה חברתית

 

האם הבנה רגשית בילדות מנבא יכולות חברתיות טובות בעתיד?

שיטת כש”ר לפיתוח והעצמה של כישורים חברתיים, אותה פיתחתי במהלך עבודתי עם ילדים, מצביעה על זיקה בין יכולות רגשיות טובות ושימוש ב”שפה רגשית” – זיהוי, שיום וביטוי רגשות, לבין היכולת לפתח ולשמור על קשרים חברתיים בגילאי בית הספר. הקשר הלוגי בין יכולות פרו חברתיות גבוהות לבין הבעה והבנה רגשית, מוסבר בקוהרנטיות גבוהה בזיהוי והבנה של הסיטואציה החברתית. ואכן, ילדים בעלי ידע רגשי, היינו: היכולת להבין את רגשותיהם ולהביעם והיכולת להבין רגשות חבריהם ולגלות אמפתיה, מצליחים יותר באינטראקציות חברתיות עם בני גילם. מסיבה זו חשוב להעמיק בהבנת הכישורים הנדרשים בכל אחד מהתחומים האלה: הרגשי והחברתי, ולהפוך את העולם הרגשי למנוף להכרה והעצמה של העולם החברתי.

באחת הקבוצות שהנחיתי הייתה קבוצת בנים בגילאי 6-7. כל אחד מהם הפגין יכולות קוגניטיביות מרשימות בכל אחד מהפעילויות הקבוצתיות. אולם, חשתי שהקבוצה זקוקה להבנה רגשית, ולכן בחרתי במשחק “המציל והנעזר”: הסתדרנו במעגל, אחד הילדים נעמד במרכז המעגל והתקרב לילד אחר בכדי לתופסו, הילד החש “מאוים” היה יכול “להציל” את עצמו ע”י כך שהביט “חזק” בעיניו של ילד אחד, ואז התחלפו התפקידים. לימדתי אותם לעזור ולהיעזר, ובנוסף לחוש במצוקה של האחר.     

אחת המיומנויות הבסיסיות בהבנה רגשית היא מיומנות של זיהוי רגשות בסיסיים (כגון: כעס, שמחה, עצב). בהמשך הילדים לומדים לזהות ולשיים רגשות מורכבים יותר, וליצור רפרטואר של רגשות. יש לציין ששיום והמללה של רגשות ומצבים רגשיים מאפשר לילדים לדייק ברגשותיהם ו”להרגיש” יותר רגשות מורכבים. ילדים הלומדים לזהות בצורה מדויקת יותר את רגשותיהם, משכילים להבין טוב יותר את רגשות הזולת, ואף לגלות אמפתיה. שיתוף ברגשות וגילוי אמפתיה יוצרים מערכות יחסים. זוהי התשתית לבניית קשרים חברתיים. חשיפה רגשית מאפשרת אינטימיות החיונית לבניית קשר.

הבנת סיטואציה חברתית בכללותה והבנת כל אחד ממרכיביה האנושיים, היא מיומנות מורכבת יותר. היכולת לזהות רגשות של אחרים עפ”י הרמזים המילוליים ושפה הלא מילולית (שפת הגוף), וקישור המצב הרגשי של הזולת לסיטואציה, ולסיבות הנראות לעין שיצרו את הרגשות הללו אצל הזולת, למשל: הלחץ שלפני הגעת אורחים גורם לאימא להיות עצבנית, או: נוכחות אורחים בבית גורמת לאימא לוותר על חלק מהכללים בבית. היא מיומנות חברתית מורכבת יותר. הניסיון ל”נחש” את רגשות הזולת “להיכנס לליבו” ולהבינו, גורמת לילד לצאת מתוך הצרכים והרצונות שלו, ולנסות להבין את האחר. זהו הבסיס לקשר חברתי!

בשלב מתקדם יותר, לומד הילד לזהות את רגשות חברו עפ”י התנהגותו, לנסות להסביר את ההתנהגות עפ”י ניחוש של רגשות הזולת, ובכך ללמד עליו זכות, לנסות לחפש מניעים למעשיו עפ”י רגשותיו ומניעים לרגשותיו בהתאם לאירועים. ולהבין שהזולת עשוי להרגיש אחרת במצב נתון, כלומר: לתת לגיטימציה לרגשות הזולת, אף אם הם שונים משלו.

הבנת רגשות הזולת נחשבת להתפתחות קוגניטיבית ורגשית הנמצאת במגמת עליה עם הגיל. מכאן שאחד מסימני הבגרות הוא היכולת להתמקד ברגשות הזולת ופחות ברגשות עצמיים.

כישורים חברתיים משיקים לתחום הרגשי והקוגניטיבי בכמה נקודות עיקריות, אחת מהן היא הגדלת המשאבים הנצרכים לצורך קיום אינטראקציות חברתיות הדדיות ומתגמלות, ע”י המיומנויות הרגשיות והיכולות הקוגניטיביות המתאימות. היכולת לחיות בשיתוף פעולה, למשל, מצריך הבנה והבעה של רגשות לצורך מציאת מכנה משותף רחב ככל האפשר עם הזולת. כמו-כן, היכולת להבין ולתאר בצורה מדויקת סיטואציה חברתית, כלומר: קוהרנטיות גבוהה, וכן הבנה של כללים גלויים וסמויים בחברה, מאפשרת הסתגלות חברתית נאותה. קוהרנטיות אינה מספיקה בכדי לאפשר הסתגלות חברתית, יש צורך, בנוסף לזיהוי הקושי, אף למצוא פתרונות מעשיים לקושי. היכולת לפתור בעיות מוגדרת ככישורים קוגניטיביים ורגשיים, והיא אחת הביטויים לאינטליגנציה רגשית גבוהה.

התלות ההדדית בין כישורים חברתיים תקינים להבנה רגשית מפותחת מוסברים בהבנה של הזולת במצבים חברתיים שונים המעודדים יצירה ושמירה על קשרים חברתיים, ומאידך, קשרים חברתיים מתגמלים מלמדים אודות רגשות הזולת ועוזרים בפיתוח הבנה רגשית, מתוך רצון ליזום ולשמור על קשרים אלו.

שיטת כש”ר משלבת הבנה חברתית עם הבנה רגשית, היא מלמדת אמפתיה וראיית הזולת בכלים יהודיים של “ואהבת לרעך כמוך”, תוך שימת דגש על “רעך” בד-בבד עם “כמוך”. השיטה הוכיחה את עצמה כיעילה לשיפור היכולות החברתיות ופיתוח כישורי חיים לטווח הארוך.

אורית ביטון – מנהלת מכון “אפיק חדש” B.A. בחינוך מיוחד, מאבחנת דידקטית ומנחת הורים. מפתחת שיטת כש”ר לפיתוח כישורים חברתיים. מקיימת סדנאות להעצמה חברתית לילדים, הרצאות, ייעוץ ואימון פרטני. 053-3192452 afikhadash@gmail.com

אודות המחבר

השארת תגובה