הורים כמאמנים של ילדיהם בכישורים חברתיים

טיפים

תחושת השייכות היא צורך בסיסי, קיומי כמעט. ילד שמרגיש שייך מרגיש בטוח להתקדם בכל תחום, יש לו מוטיבציה לעשייה, הוא מרגיש בעל ערך ויש לו אמון במסוגלות העצמית שלו. תחושת השייכות של הילד מתחזקת כשהוא חש שהוא תורם לחברה בה הוא נמצא. חשוב להיעזר בילד במה שרק ניתן ולתת לו הרגשה ש”אי אפשר בלעדיו”.

תקשורת בין אישית מבוססת על תקשורת לא מילולית יותר מאשר על שפה מילולית.  לדוגמה: “כמים הפנים לפנים” – כשאנו מאירים פנים לחברה היא חשה שטוב לה בחברתנו.

אנשים אוהבים להיות בחברת אנשים שמחים.

אנשים אוהבים את שמם וכשקוראים להם בשמם הם מרגישים שמתייחסים אליהם במיוחד, תחושת הייחודיות מחמיאה ויוצרת קירבה.

קשר עין הוא האבחנה הברורה שקיימת תקשורת, העדר קשר עין מאפיין קשיי תקשורת. 

חברות נרקמת סביב תחושת שייכות הנרכשת ע”י מכנה משותף, ואינה נפגמת מטעויות חברתיות. ככל שאנו יודעים יותר על החברה כך אנו מרגישים יותר קרובים.

ערנות סביבתית – חשוב לשים לב למה שקורה בחברה לפני שיוזמים קשר: לדוגמה, לפני שילדה מנסה להשתלב בשיחה, עליה לעצור ולבחון את האווירה – האם הן פנויות? מי המנהיגה? במה משחקים? על מה מדברים?  

 

המשך בשבוע הבא בעז”ה…

אודות המחבר

השארת תגובה