טיפים נוספים…

אסרטיביות היא תכונה בסיסית הנחוצה ליצירה ושמירה על קשרים חברתיים. ילד אסרטיבי הוא ילד היודע לשמור על זכויותיו מבלי לפגוע באלו של חבריו. אסרטיביות קשורה לביטחון עצמי, והיא נובעת מאמון במסוגלות העצמית ובהכרה בזכותו של הפרט לעמוד על רצונו מבלי שיהיה זה על חשבון האחר. בדומה לדולפין שהוא חברותי, חי בלהקות, לא ניצוד בקלות אך גם לא טורף.

הרחבת המעגל החברתי. חברויות נוצרות באקראי, כשיש כמה שיותר נתונים משותפים היוצרים נושא שיחה משותף ותחושת שייכות. למשל, שכנות או בנות הגרות מבחינה גאוגרפית ביחד, או חברות לחוג משותף, או כשההורים מכירים, כל אלו יוצרים חברויות. אולם, לא תמיד החברויות הקיימות מספיקות (אין מספיק חברות או שהקשר לא איכותי ולא תורם בצורה הדדית), ואז צריך ליזום קשרים חדשים. כדאי “לפקוח עיניים” ולחפש חברות פוטנציאליות אחרות במעגלים שלא חיפשנו קודם. ייתכן שדווקא החברה המתאימה לי יותר תהיה בת שקטה שלא נמצאת במרכז העיניינים ולכן לא הבחנתי בה עד כה. בכדאי להרחיב את מעגל החברות, מומלץ לנסות ליצור קשר אחר הצהרים עם בנות מהמעגלים, גם המרוחקים יותר, להזמין הביתה ולאחר מכן לשלוח את הילדה אליהן. מטרה נוספת של “המפה החברתית” היא שימת הלב של הבת לכך שיש לה יותר חברות משחשבה. 

לכולנו יש רגעים שבהם אנחנו מרגישים שהמשא הכבד על הלב מחליש אותנו. עבור רגעים אלו אנחנו צריכים כלים להוריד את המשא מהלב: הכלי הראשון הוא לדעת להיעזר. למצוא משהו שאצלו אפשר לפרוק, לשתף, ולהרגיש “קלים יותר”. זאת יכולה להיות חברה, אמא או מטפלת. העיקר שיהיה זה אדם מכיל, לא שיפוטי ולא מבקר. כמובן שגם לשתף צריך לדעת – לא כל אחד מסוגל לתת אמון בזולת ולשתף ברגשות. זוהי מיומנות הדורשת תרגול. כלי שני הוא להוסיף הומור כתבלין (כשזה מתאים לסיטואציה כמובן). כלי נוסף הוא פרשנות אחרת לאירוע.

אודות המחבר

השארת תגובה