“עין טובה” כדרך יעילה לפתרון קונפליקטים

אירועי החיים מזמנים לנו אין ספור ניסיונות. כיהודים מאמינים אנו יודעים שניסיונות אלו בונים את אישיותנו ומזככים את נשמתנו. אולם, בזמן ניסיון אפילו אנחנו, המבוגרים, מתקשים לראות שהכל לטובה, ואם כך אצלנו אז וקל וחומר אצל הילדים אשר נוטים להתייחס אל הסיבה ולא אל המסובב ומחפשים אשמים.

הרגש האוטומטי שעולה בעקבות אירוע שלא תואם את ציפיותינו הוא רגש של כעס הנובע בד”כ מחוסר אונים, פחד, אכזבה, בושה ועוד. נוח לנו (כן, גם למבוגרים) לתלות את הכישלון או האכזבה באחרים או ביחסם של אחרים אלינו, אנו נוטים “לקחת אישית” אירועים מסוג זה. ואכן, ללא עיבוד של האירוע ע”י הפרדה של העובדות מהמסקנות והרחבת מעגל הפירושים, נשאר עם טעם מר של כישלון, אכזבה ועלבון.

כיצד נוכל לעזור לילדים להשתחרר מהמשא הכבד של מש”א (ראשי תיבות: מחשבות שליליות אוטומטיות)? כיצד נלמדם ללמד זכות?

הרחבת מעגל הפירושים לאירוע נתון היא כלי יעיל לפתרון קונפליקטים. הורים נוטים לטפל בהתנהגות של ילדיהם, מבלי לברר עם הילדים את הסיבה להתנהגות הבלתי ראויה. התייחסות זו להתנהגות הילדים ממקמת את ההורים בעמדה של מוכיחים ומענישים, כשההורים והילדים ניצבים לכאורה משני צידי המתרס. מובן שעל ההורים לחנך, להכיח ולעיתים אף להעניש, אולם, בכדי לשמור על אווירה משפחתית מעצימה, על ההורים ללמוד להקשיב.

הקשבה אמתית תאפשר להורה להבחין בדפוסי החשיבה של ילדו, בפירוש שהילד נותן לאירועי החיים, וברגש הנלווה. על פי מודל אפר”ת (ראשי תיבות: אירוע, פירוש, רגש, תגובה), לא ניתן לשנות את אירועי החיים, אך ניתן לשנות את הפירוש לאירועים או לפחות להרחיב את האפשרויות לפירוש אירוע נתון, ועל ידי כך לשנות את הרגש הנלווה. שינוי או מיתון הרגש גורם לתגובה שונה, מתונה יותר. זוהי כמובן דרך נוספת, יעילה יותר לטיפול בהתנהגות לא ראויה של הילדים.

כיצד נטפל בקונפליקטים בין ילדים בעזרת מודל אפר”ת?

כאשר אנו רוצים לללמד את הילדים להרחיב את מעגל הפירושים לאירוע, עלינו לקחת בחשבון שהרגשות האוטומטיים הראשונים שעולים הם בד”כ רגשות שליליים (מש”א). כל מה שעלינו לעשות זה להפוך את סימן הקריאה שנלווה לרגש האוטומטי בסימן שאלה. הרחבת מעגל הפירושים נעשית תוך מתן לגיטימציה לפירוש של הילד, בד בבד עם עידוד לחשוב על פירושים נוספים לאירוע.

ניתן להשתמש במשקפיים ורודות (אותן ניתן לרכוש בחנויות של ‘הכל בשקל’) ובצורה סימבולית להרכיב את המשקפיים כשאנו מנסים לפרש בצורה חיובית יותר אירוע נתון ואת כוונותיהם של המשתתפים באירוע. תרגול הרחבת מעגל הפירושים יתאפשר רק מתוך כבוד הדדי ומתן לגיטימציה למגוון של פירושים לאירוע, כולל אלו שנדמה שהם רחוקים מהמציאות.  

בסדנאות לפיתוח כישורים חברתיים אני משתמשת במודל אפר”ת בכדי ללמד פתרון קונפליקטים בגישת win win. אני עוזרת לילדים להבין את מניעי הזולת, ובעיקר את הרגש שנלווה לכך, זוהי דרך יעילה מאד לפתרון קונפליקטים.

באחד המפגשים של סדנת בנים שנערכה במכון, התפתח עימות ספונטני בין ילד שמעד קלות לילד שצפה בו וציחקק. הילד שמעד קלות חש פגוע, דווקא הוא, שלא רגיל להיות במקום החלש והפגוע, נאלץ לחוש עלבון. הוא הגיב בצורה אוטומטית כפי שהוא רגיל, והתקדם בצורה מאיימת לכיוון הילד שציחקק.

החלטתי להשתמש בעימות כהזדמנות ללמידה. ביקשתי משני הצדדים לתאר את רגשותיהם. הילד הפגוע אמר שהוא כעס, התעצבן ו… נעלב. הילד השני תיאר מבוכה, חוסר אונים ואפילו דאגה לחברו. העימות התפוגג – כשמול תחושת חוסר אונים עומד עלבון, זה לא מזמין עימות.

לימדתי את הילדים להשתמש בהבנה והבעת רגשות לפתרון קונפליקטים, ואולי גם להימנע מהם.

הכתבה פורסמה ע”י אורית ביטון מנהלת מכון ‘אפיק חדש’ בעיתון ‘הד העיר’ רחובות

אודות המחבר

השארת תגובה