קידום ילדים ונוער

הוראה מתקנת

לפני שנים, כשהגעתי לראשונה לבית הספר כמורה להוראה מתקנת, נכנסה לחדרי תלמידה מתוקה בכיתה א’ ושאלה בקול ביישני: “את המורה המתקנת?”. עניתי לה: “את כל-כך מושלמת שאותך לא צריך לתקן.” אכן, זוהי טעות רווחת גם בקרב הורים ומורים, החושבים לתומם שתפקיד ההוראה המתקנת “לתקן” את התלמיד.
אני, אישית, מעדיפה את המונח: הוראה מותאמת.

אז, מהי הוראה מתקנת (או הוראה מותאמת)?

ובכן, הוראה מתקנת היא תחום בחינוך העוסק בטיפול בבעיות למידה. בהוראה מתקנת מתאימים את שיטת הלימוד לדרך ההוראה המועדפת על התלמיד, לעומת ההוראה הפרונטלית (בכיתה), שבה, בלית ברירה, המורה מלמד בשיטה אחת את כל התלמידים.

התלמידים, כמו כל קבוצת אוכלוסייה, מתחלקים לשלוש קבוצות: ישנם תלמידים שמספיקה עבורה חשיפה לחומר הנלמד בכדי ללמוד ולדעת (בד”כ אלו התלמידות שממוקמות בהקבצה א’ בחשבון, למשל), ישנם תלמידים ששיטת הלימוד של המורה בכיתה, עם תיווך ברמה זו או אחרת, מצוין עבורם (או שהם מסתדרים איך שהוא), וישנם תלמידים שזקוקים לתיווך מסוג אחר, על ידי שימוש בשיטות וטכניקות הוראה אישיות, המותאמות להם. הוראה מתקנת מועברת על ידי מורות מומחות ללקויות למידה, בעלי תואר בחינוך מיוחד עם התמחות בתחום ההוראה המתקנת.

איך נדע האם התלמיד זקוק להוראה מתקנת? 

ובכן, הוראה מתקנת ניתנת לתלמיד, שאינו מצליח לתפקד בהתאם למצופה ממנו ואינו עומד בנורמת ההישגים הלימודיים בכיתתו, עקב קשייו הייחודיים. כשמתחילים הפערים מול הישגי הכיתה, חשוב להתחיל בהוראה מתקנת בכדי לצמצם את הפער ולמנוע קשיים עתידיים, הן מבחינה לימודית – החומר הנלמד בכיתה מובנה על חומר קודם, פערים בהבנת החומר הנלמד עלולים להפריע לתלמיד ללמוד את החומר הבא, והן מבחינה רגשית/חברתית – תלמיד מתקשה בלימודים הוא, ברוב המקרים, גם תלמיד עם דימוי עצמי נמוך ומקבל משוב שלילי מהחברה ולעיתים אף נדחה על ידה. 

הוראה מתקנת משמשת אף לתיקון תפיסות שגויות של החומר הנלמד, הנובעות מהפנמה שגויה של דרכי למידה קודמות שלא התאימו לתלמיד.

.לעיתים קרובות אני נשאלת, מהו הזמן המתאים להתחיל בהוראה מתקנת? ללא ספק, הוראה מתקנת בגיל צעיר יכולה להכריע את גורלו החינוכי של התלמיד ולהוביל לשיפור משמעותי בהישגים אקדמיים. אולם, אף פעם לא מאוחר מדי. הוראה מתקנת יעילה בכל גיל, ואף תלמידות שלי, הלומדות הכשרה מקצועית, שיפרו את הישגיהן בעקבות הוראה מתקנת.

הנחיית הורים

כיום, כל הורה (כמעט), מרגיש לפעמים שהוא לא בדיוק יודע איך להתמודד עם האתגרים שמציבים בפניו ילדיו.
בדורות קודמים הגבולות היו ברורים, הסמכות ההורית לא הייתה ניתנת לערעור. מותר ואסור היו מושגים אבסולוטיים, ובכלל, ההיררכיה הברורה הורה-ילד העניקה לכולם מעין שלווה של וודאות.

את הסבתות שלנו אף אחד לא לימד מושגים בהורות. הן לא השתתפו בהנחיית אימהות. לכאורה, הן לא היו זקוקות לזאת.

מבלי להיכנס לוויכוח האם זה טוב או רע, אין חולקים על כך שמערכות היחסים בתוך הבית השתנו.
הורים מגיעים לקבוצות להנחיית הורים בכדי לקבל מענה לצרכים עכשוויים.
בראש וראשונה, הורים רוצים להחזיר לעצמם את תחושת השליטה, הביטחון והמסוגלות ההורית.

אולם, בעיקר, הורים מעוניינים לבנות מחדש את הגשר לקשרי ילד-הורה.

השתתפות במפגשי הנחיית הורים מאפשרת להורה התבוננות ממקום “נקי”, ממקום המאפשר להורה להבין את הקושי שלו עם התנהגות ילדיו, את מניעיו, שאיפותיו שלו, וכיצד הם משתלבים בשאיפות, רצונות וצרכיהם הרגשיים של ילדיו.
ללא ספק, לאם, המשמשת בד”כ כמטפל העיקרי של התינוק, יש תפקיד חשוב בעיצוב חייו ואישיותו. הורים, ובעיקר האם, משמשים מתווכים בין הילד לסביבה, והאינטראקציה (ההתקשרות) ביניהם משמעותית ליצירת האימון הבסיסי של הילד בעולם ובעצמו. לכן, הנחיית אימהות מכוונת לבניית מרחב תקשורת משותף בין האם לילדה כדי לאפשר את בניית היחסים ההדדיים ואת הרגש הנלווה אליהם.
תהליך בניית הקשר בין האם לתינוקה כולל כמה שלבים של למידה הדדית: האם לומדת את הצרכים ואת הרצונות של התינוק, ואילו התינוק לומד להכיר את תגובות אמו. ביחד נבנות דרכי ההיענות של האם לצורכי התינוק וכן דרכי התגובה של התינוק על האופן שבו ממלאת האם את צרכיו, והאם ותינוקה מסגלים לעצמם דרכי תקשורת ייחודיים. הבעות פניה וטון דיבורה של האם משקפים לילד את מצבה הרגשי ואת יחסה כלפיה. חיוכה של האם לתינוקה מאשר את קיומו כאדם חיובי, הוא מבין שהיא מרוצה ממנו, וכן, דרך נימת קולה של אמו והבעות פניה לומד התינוק גם על יחסה של האם לסביבה.

הביטחון ששואב הילד מאמו מאפשר יציאה מחוץ לחיק המשפחה, למידה והתנסות, ופיתוח רגשות מורכבים כגון: הנאה, כעס ועוד.
אכן, כיום יש כבר לא מעט ראיות לכך שילד נולד עם טמפרמנט ייחודי ואישיות משלו, ההבדלים בין תינוקות בולטים כבר מהימים הראשונים לחייהם. עם זאת, התנהגות ההורים והחינוך תורמים גם הם לא מעט לעיצוב אישיותו הבוגרת של הילד.
במסגרת מפגשי הנחיית אימהות, בצד החומר התיאורטי הנלמד, ניתנת למשתתפות הזדמנות להביא את המקרים הפרטיים שלהן, מחיי היומיום ואת ההתמודדויות שלהן עם חינוך ילדיהן.
קבוצת הנחיית אימהות מתפקדת כמודל למערכות היחסים בתוך הבית, היא נבנית על יסודות של אמון, כבוד הדדי ואכפתיות. המשתתפות מתרגלות הקשבה אמפטית וחשות כיצד הן נבנות, במטרה לבנות את ביתן. הקבוצה מחויבת לשמירה על סודיות מוחלטת ופרטיותן של המשתתפות בה.