האם לתינוק יש "חיים חברתיים"? מסתבר שכן.
כמובן שהדבר תלוי בהגדרת המושג "חיים חברתיים".
ואכן, אם נכליל כל אינטראקציה בין האדם לזולתו כקשר חברתי, נוכל להבחין בניצני ההתקשרות החברתית גם בינקות.
משחר ילדותו שואף האדם להסתגל לעולם שאליו הוא מגיח.
הרך הנולד מצויד ב"חיישנים" המאפשרים לו להעריך את העולם ולהתאים את עצמו אליו.
בראש ובראשונה, משמש הקשר הדיאדי בין התינוק לאמו כאמצעי להכיר את העולם. האם ותינוקה בונים קשר דיאדי שמתחיל בשלב העוברי ונמשך לאורך כל שנות החיים.
התינוק מכיר את אמו עוד בהיותו ברחמה. מחקרים מוכיחים שילדים מזהים את אמם עפ"י ריחה, קולה, הלמות ליבה וסממנים אחרים. "מחסן זיכרון" חושי זה תומך בהתקשרות בין האם לילוד בראשית דרכם המשותפת.
לאחר הלידה האם ותינוקה עוברים תהליך של הערכות מחדש המאופיין בהתרחקות הנקראת אצל האם: "דיכאון נורמטיבי שלאחר הלידה" ואצל התינוק: "אוטיזם התפתחותי". אולם מכורח נסיבות: התינוק תלוי תלות מוחלטת באמו, ואף היא זקוקה לו לצורך איזון גופני-רגשי, מתחדש הקשר שבין האם לתינוקה ביתר שאת.
התינוק הרעב בוכה, אמו נחלצת לעזרתו ומביאה אותו לרגיעה לאחר שצרכיו מסופקים.
התינוק לומד שניתן להגיע מחדש למצב של איזון, הוא מבין שאמו היא הסוכנת לסיפוק צרכיו, וחווה את העולם כמקום נעים וטוב. מתחילה הפנמה של אמון בסיסי בעולם ובבני באדם.
שנת החיים הראשונה מוקדשת לבניית הקשר ההדדי בין האם לתינוקה. איכות הקשר חיונית להפנמת תחושת האמון הבסיסי, המהווה תחילתו של תהליך הנמשך לאורך שנים רבות שבו בונה הילד והמתבגר את הזהות האישית שלו. מסתבר שלתינוק יש "חיים חברתיים". התינוק רואה באינטראקציה שבינו לבין אמו מודל להתקשרות בינאישית. הוא מפנים את סכמת ההתקשרות הראשונים, בצורה חווייתית, והיא מהווה עבורו מודל להתקשרות עם הסובבים אותו.
בהמשך חייו, משווה הילד מבלי משים את את מערכות היחסים שלו בכל מעגלי החיים עם מודל ההתקשרות הראשונית שאותו הפנים בשחר ילדותו. הסכמה הנבנית בשנת החיים הראשונה אף מהווה את היסודות לפרשנות שנותן הילד והמתבגר לאירועי חייו – לטוב או למוטב.
היינו: את הכשירות להיות באינטראקציה עם הזולת, כבר משנת חייו הראשונה.
מתוך חוברת קורס הכשרת מנחות קבוצות לכישורים חברתיים
