בלוג

טיפים נוספים…

טיפים נוספים…

אסרטיביות היא תכונה בסיסית הנחוצה ליצירה ושמירה על קשרים חברתיים. ילד אסרטיבי הוא ילד היודע לשמור על זכויותיו מבלי לפגוע באלו של חבריו. אסרטיביות קשורה לביטחון עצמי, והיא נובעת מאמון במסוגלות העצמית ובהכרה בזכותו של הפרט לעמוד על רצונו מבלי

להמשך קריאה
חדש! סדנת מעגלים

חדש! סדנת מעגלים

לכל אחד מאתנו מעגלים חברתיים שונים: חברים, משפחה קרובה, משפחה רחוקה יותר, שכנים, עמיתים לעבודה ועוד. אולם, המעגלים סובבים סביב הציר המרכזי – ה”אני” שלי. חיזוק הערך העצמי והאמון במסוגלות העצמית מצמיח מערכות יחסים יעילות, הדדיות ומתגמלות עם המעגלים האנושיים

להמשך קריאה
טיפים נוספים להצלחה בחברה

טיפים נוספים להצלחה בחברה

לדעת להיעזר בחברות היא מיומנות חשובה. בד”כ ילד היודע להיעזר מוכן גם לעזור ולהפך, ואלם, ישנם ילדים המעדיפים לתת וחוששים לקבל. מערכות יחסים צריכות להיות הדדיות ומתגמלות. חשוב להסביר לילדים כיצד להיעזר, בין היתר משום שגם הצד הנותן יוצא נשכר.

להמשך קריאה
הורים כמאמנים של ילדיהם  בכישורים חברתיים

הורים כמאמנים של ילדיהם בכישורים חברתיים

טיפים תחושת השייכות היא צורך בסיסי, קיומי כמעט. ילד שמרגיש שייך מרגיש בטוח להתקדם בכל תחום, יש לו מוטיבציה לעשייה, הוא מרגיש בעל ערך ויש לו אמון במסוגלות העצמית שלו. תחושת השייכות של הילד מתחזקת כשהוא חש שהוא תורם לחברה

להמשך קריאה
הבנה רגשית כמנבא הצלחה חברתית

הבנה רגשית כמנבא הצלחה חברתית

  האם הבנה רגשית בילדות מנבא יכולות חברתיות טובות בעתיד? שיטת כש”ר לפיתוח והעצמה של כישורים חברתיים, אותה פיתחתי במהלך עבודתי עם ילדים, מצביעה על זיקה בין יכולות רגשיות טובות ושימוש ב”שפה רגשית” – זיהוי, שיום וביטוי רגשות, לבין היכולת

להמשך קריאה
קונפליקטים ומה שביניהם

קונפליקטים ומה שביניהם

בס”ד אחת הבעיות הנפוצות שבעטיין מגיעות אימהות להנחייה היא מריבות בין אחים. ואכן, סכסוכים ובריבות הן דבר שבשגרה בעולמם של ילדים (וגם של מבוגרים). אז, כיצד בעצם פותרים סכסוכים? למריבות בין ילדים מתלווים: אלימות, פגיעות רגשיות, וברוגז. אמנם, זיכרונם של

להמשך קריאה
האם ילדיכם סובל מקשיים חברתיים? שאלון למילוי עצמי

האם ילדיכם סובל מקשיים חברתיים? שאלון למילוי עצמי

הורים רבים מודאגים מקשייהם החברתיים של ילדיהם. הם חשים מבולבלים וחסרי אונים. האם הילד/ה סובל/ת מקושי ביוזמה או שמירה על קשרים חברתיים? מהי חומרת הבעיה? והאם ניתן לטפל? שאלון זה מוגש כשירות נוסף של “אפיק חדש” להורים, בכדי להעריך את

להמשך קריאה
שפה כתקשורת

שפה כתקשורת

אחת הפעולות האוטומטיות ביותר שלנו היא הדיבור. ייחודו של האדם הוא בכך שהוא נברא כ”נפש ממללה”. יכולת הדיבור אינה רק טכנית כפי שנדמה, אלא אחת המשימות המורכבות של האדם המאפשרת לו את החיים המשותפים עם בני אדם אחרים בחברה האנושית.

להמשך קריאה
איך לומדים לחשוב?

איך לומדים לחשוב?

איך מלמדים לחשוב? פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהה אצל תלמידים הופך לטרנד עכשווי בהוראה. מורים, הורים ותלמידים עוסקים בשאלה כיצד ניתן ללמד ילדים ללמוד? כיצד ניתן להקנות להם כלים ללמידה עצמאית? ואלו אסטרטגיות יעילות במיוחד ניתנות להעברה לתחומי הדעת השונים? חשיבה

להמשך קריאה
moxo הוא רק ההתחלה

moxo הוא רק ההתחלה

בשביל מה צריך לדעת? מוסיף דעת מוסיף מכאוב, נכון? לאבחן הפרעת קשב זה להכיר בקושי, להכיר בקושי זה לטפל, ואם הטיפול היחיד שאני מכירה להפרעת קשב זה ריטלין, ואני לא רוצה לתת לילד שלי ריטלין, אז… יותר טוב לא לדעת,

להמשך קריאה
מתי כדאי לשלוח ילד למבדק מוקסו MOXO

מתי כדאי לשלוח ילד למבדק מוקסו MOXO

  מבדק מוקסו ממוחשב להפרת קשב הפך להיות כלי שימושי, פשוט ונגיש בכדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז. הנבדק מופנה ע”י נוירולוג ילדים, מורה או מחנך, או אפילו ע”י הורים מודאגים שרוצים באמת להבין את התנהגות ילדם/ילדתם ולתת מענה לקושי. השאלה

להמשך קריאה
והיית אך שמח

והיית אך שמח

את רישומו של “ירח האיתנים”, תשרי והמועדים, אנו לוקחים אתנו לכל השנה. שיאו של חודש זה בא לידי ביטוי במצווה “ושמחת בחגך”. מהי השמחה, איך אפשר להגיע אליה, וכיצד היא תורמת להצלחה חברתית? אנשים שמחים נוטים להיות סלחנים, וותרנים, חושבים

להמשך קריאה
להיכנס לנעלי השני

להיכנס לנעלי השני

עפ”י תיאורית המיינד, מוגדרת היכולת החברתית כיכולת “להיכנס לנעלי השני”, תיאורית המיינד מנסה להסביר ולהבין, ואף לנבא, התנהגויות אנושיות ואינטראקציות חברתיות ע”י ייחוס מצבים מנטאליים לאנשים, כגון: אמונות, ידע, רצונות, כוונות ורגשות. זוהי היכולת “לראות את הזולת” ולהבחין באופיו, אישיותו,

להמשך קריאה
לתקוע בשופר גדול…

לתקוע בשופר גדול…

אפרת היא ילדה עם אילמות סלקטיבית. אפרת מתקשה לדבר בסביבה מסוימת שאותה היא חווה כמאיימת, אך בבית ה”בטוח” היא מדברת. את אפרת (שם בדוי) הפנתה אליי הגננת שלה. היא תיארה אותה כילדה מתוקה שמעולם לא השמיעה את קולה בגן. הבנתי

להמשך קריאה