בלוג

 מוטיבציה – הכוח המניע לפיתוח כישורים חברתיים

 מוטיבציה – הכוח המניע לפיתוח כישורים חברתיים

בס”ד כיצד נעודד את הילדים להתאמץ בפיתוח הכישורים החברתיים שלהם? מוטיבציה היא מילת מפתח שהורים ואנשי חינוך מרבים להשתמש בה כשהם מתארים ציפיות מילדיהם/תלמידיהם. “הוא מסוגל… אם רק ירצה…” “זה לא שהוא לא יכול, הוא לא רוצה…” “תתאמץ – תצליח!”

להמשך קריאה
פיתוח כישורים חברתיים המפתח להצלחה בכל תחומי החיים

פיתוח כישורים חברתיים המפתח להצלחה בכל תחומי החיים

פיתוח כישורים חברתיים – הגדרה כישורים חברתיים הם אוסף של התנהגויות מילוליות ולא מילוליות שבאמצעותן משפיעים בני אדם על התגובות של זולתם. כלומר: התנהגות בין אישית מכוונת מטרה, התנהגות יעילה, המכוונת להשיג תוצאות רצויות ולסלק או להימנע מתוצאות בלתי רצויות

להמשך קריאה
“עין טובה” כדרך יעילה לפתרון קונפליקטים

“עין טובה” כדרך יעילה לפתרון קונפליקטים

אירועי החיים מזמנים לנו אין ספור ניסיונות. כיהודים מאמינים אנו יודעים שניסיונות אלו בונים את אישיותנו ומזככים את נשמתנו. אולם, בזמן ניסיון אפילו אנחנו, המבוגרים, מתקשים לראות שהכל לטובה, ואם כך אצלנו אז וקל וחומר אצל הילדים אשר נוטים להתייחס

להמשך קריאה
הקשר הבינדורי בתקופת הקורונה

הקשר הבינדורי בתקופת הקורונה

הקשר הבינדורי סבא-סבתא-נכד עומד במרכז משבר הקורונה. לכאורה המפסידים האמיתיים הם הנכדים. אין תחליף לעוגיות המסורתיות של סבתא או לסיפורים על עולם אחר ומרתק שרק סבא יודע לספר, מתובל באידישקייט אמתי עם ניחוח של פעם. הסבא וסבתא מהמרפסות, מנופפים לשלום

להמשך קריאה
הבנה רגשית

הבנה רגשית

האם הבנה רגשית בילדות מנבאת יכולות חברתיות טובות בעתיד? שפה רגשית היא היכולת להבין ולהביע רגשות מילוליים ולא מילוליים. כישורי חיים בכלל וכישורים חברתיים בפרט מתבססים על היכולת להבין ולהביע רגשות. מחקרים מוכיחים זיקה בין יכולות רגשיות טובות ושימוש ב”שפה

להמשך קריאה
חברות טובה ותחושת שייכות

חברות טובה ותחושת שייכות

בואו ניזכר בחוויות הילדות המשמעותיות ביותר שלנו הן כולן סביב הפן החברתי ילדות מאושרת היא ילדות עם אינטראקציות חברתיות והצלחה חברתית משליכה כמעט על כל תחומי החיים. החלום של כל ילד או ילדה הוא להיות מקובל בחברה, להיות תמיד במרכז

להמשך קריאה
ערכת כישורים חברתיים מתנה

ערכת כישורים חברתיים מתנה

“אם לא לעת הזאת…” אנו מסתופפים תחת קורת גג אחד כל המשפחה הגרעינית הורים, וילדים בגילאים שונים פתאום נהיה צפוף, או חם ונעים אווירה משפחתית מלוכדת או מלחמות אחים… אמנם, כשאנו מדברים על מיומנויות חברתיות אנו מדברים על “קבוצת השווים”

להמשך קריאה
האם יש לתינוק “חיים חברתיים”?

האם יש לתינוק “חיים חברתיים”?

מסתבר שכן. כמובן שהדבר תלוי בהגדרת המושג ‘כישורים חברתיים’. ואכן, אם נכליל כל אינטראקציה בין האדם לזולתו כקשר חברתי, נוכל להבחין בניצני ההתקשרות החברתית גם בינקות. משחר ילדותו שואף האדם להסתגל לעולם שאליו הוא מגיח. הרך הנולד מצויד ב”חיישנים” המאפשרים

להמשך קריאה
אומנות השיחה הרגשית – כתבה שפרסמתי ב”קול כבודה”

אומנות השיחה הרגשית – כתבה שפרסמתי ב”קול כבודה”

    גיטי (שם בדוי) היא אם מסורה. היא עסוקה מבוקר עד ערב בפתרון בעיות. הילדים למדו ממנה ש”לכל בעיה יש פתרון”. מאבחנים, מקבלים הדרכה ואת “התרופה”, מטפלים, ו… אפשר לסמן V ולהמשיך הלאה… לפתרון נוסף. גיטי הגיעה אליי עם

להמשך קריאה
חדש! סדנת מעגלים

חדש! סדנת מעגלים

לכל אחד מאתנו מעגלים חברתיים שונים: חברים, משפחה קרובה, משפחה רחוקה יותר, שכנים, עמיתים לעבודה ועוד. אולם, המעגלים סובבים סביב הציר המרכזי – ה”אני” שלי. חיזוק הערך העצמי והאמון במסוגלות העצמית מצמיח מערכות יחסים יעילות, הדדיות ומתגמלות עם המעגלים האנושיים

להמשך קריאה
טיפים נוספים להצלחה בחברה

טיפים נוספים להצלחה בחברה

לדעת להיעזר בחברות היא מיומנות חשובה. בד”כ ילד היודע להיעזר מוכן גם לעזור ולהפך, ואלם, ישנם ילדים המעדיפים לתת וחוששים לקבל. מערכות יחסים צריכות להיות הדדיות ומתגמלות. חשוב להסביר לילדים כיצד להיעזר, בין היתר משום שגם הצד הנותן יוצא נשכר.

להמשך קריאה
הורים כמאמנים של ילדיהם  בכישורים חברתיים

הורים כמאמנים של ילדיהם בכישורים חברתיים

טיפים תחושת השייכות היא צורך בסיסי, קיומי כמעט. ילד שמרגיש שייך מרגיש בטוח להתקדם בכל תחום, יש לו מוטיבציה לעשייה, הוא מרגיש בעל ערך ויש לו אמון במסוגלות העצמית שלו. תחושת השייכות של הילד מתחזקת כשהוא חש שהוא תורם לחברה

להמשך קריאה
הבנה רגשית כמנבא הצלחה חברתית

הבנה רגשית כמנבא הצלחה חברתית

האם הבנה רגשית בילדות מנבא יכולות חברתיות טובות בעתיד? שיטת כש”ר לפיתוח והעצמה של כישורים חברתיים, אותה פיתחתי במהלך עבודתי עם ילדים, מצביעה על זיקה בין יכולות רגשיות טובות ושימוש ב”שפה רגשית” – זיהוי, שיום וביטוי רגשות, לבין היכולת לפתח

להמשך קריאה
האם ילדיכם סובל מקשיים חברתיים? שאלון למילוי עצמי

האם ילדיכם סובל מקשיים חברתיים? שאלון למילוי עצמי

הורים רבים מודאגים מקשייהם החברתיים של ילדיהם. הם חשים מבולבלים וחסרי אונים. האם הילד/ה סובל/ת מקושי ביוזמה או שמירה על קשרים חברתיים? מהי חומרת הבעיה? והאם ניתן לטפל? שאלון זה מוגש כשירות נוסף של “אפיק חדש” להורים, בכדי להעריך את

להמשך קריאה
שפה כתקשורת

שפה כתקשורת

אחת הפעולות האוטומטיות ביותר שלנו היא הדיבור. ייחודו של האדם הוא בכך שהוא נברא כ”נפש ממללה”. יכולת הדיבור אינה רק טכנית כפי שנדמה, אלא אחת המשימות המורכבות של האדם המאפשרת לו את החיים המשותפים עם בני אדם אחרים בחברה האנושית.

להמשך קריאה
איך לומדים לחשוב?

איך לומדים לחשוב?

איך מלמדים לחשוב? פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהה אצל תלמידים הופך לטרנד עכשווי בהוראה. מורים, הורים ותלמידים עוסקים בשאלה כיצד ניתן ללמד ילדים ללמוד? כיצד ניתן להקנות להם כלים ללמידה עצמאית? ואלו אסטרטגיות יעילות במיוחד ניתנות להעברה לתחומי הדעת השונים? חשיבה

להמשך קריאה
moxo הוא רק ההתחלה

moxo הוא רק ההתחלה

בשביל מה צריך לדעת? מוסיף דעת מוסיף מכאוב, נכון? לאבחן הפרעת קשב זה להכיר בקושי, להכיר בקושי זה לטפל, ואם הטיפול היחיד שאני מכירה להפרעת קשב זה ריטלין, ואני לא רוצה לתת לילד שלי ריטלין, אז… יותר טוב לא לדעת,

להמשך קריאה
מתי כדאי לשלוח ילד למבדק מוקסו MOXO

מתי כדאי לשלוח ילד למבדק מוקסו MOXO

מבדק מוקסו ממוחשב להפרת קשב הפך להיות כלי שימושי, פשוט ונגיש בכדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז. הנבדק מופנה ע”י נוירולוג ילדים, מורה או מחנך, או אפילו ע”י הורים מודאגים שרוצים באמת להבין את התנהגות ילדם/ילדתם ולתת מענה לקושי. השאלה השכיחה

להמשך קריאה
והיית אך שמח

והיית אך שמח

את רישומו של “ירח האיתנים”, תשרי והמועדים, אנו לוקחים אתנו לכל השנה. שיאו של חודש זה בא לידי ביטוי במצווה “ושמחת בחגך”. מהי השמחה, איך אפשר להגיע אליה, וכיצד היא תורמת להצלחה חברתית? אנשים שמחים נוטים להיות סלחנים, וותרנים, חושבים

להמשך קריאה
להיכנס לנעלי השני

להיכנס לנעלי השני

עפ”י תיאורית המיינד, מוגדרת היכולת החברתית כיכולת “להיכנס לנעלי השני”, תיאורית המיינד מנסה להסביר ולהבין, ואף לנבא, התנהגויות אנושיות ואינטראקציות חברתיות ע”י ייחוס מצבים מנטאליים לאנשים, כגון: אמונות, ידע, רצונות, כוונות ורגשות. זוהי היכולת “לראות את הזולת” ולהבחין באופיו, אישיותו,

להמשך קריאה